החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה נכנס לתוקפו ביום 17.7.16, ושינה את המצב המשפטי שהיה קיים עד אז, וקבע שאדם המעוניין לנקוט בהליכים משפטיים בסכסוכי משפחה, לא יוכל לעשות כן בטרם קיים הליך של יישוב סכסוך באמצעות יחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

מטרת הליך זה היא לסייע לבני זוג ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובת ילדיהם המשותפים.

בהתאם לחוק, אדם הרוצה להגיש תובענה באחד העניינים הבאים, יגיש תחילה בקשה לישוב סכסוך לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, לפי בחירתו:

1. ענייני נישואין וגירושין;
2. יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג, ולמעט תובענות בענייני ירושה (סעיף זה לא חל על תובענות בעייני ירושה).
3. מזונות (כולל מזונות זמניים) או מדור של בן זוג או של ילד.
4. כל עניין הנוגע לילדה או לילד לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962;
5. אבהות או אמהות לגבי ילד. ככלל, תביעה להורות (אבהות או אמהות) תיעשה במסלול ה"רגיל", ולא כבקשה ליישוב סכסוך. עם זאת, העובדה כי בין הצדדים המסוכסכים קיימת גם מחלוקת על שאלת ההורות, לא תביא בהכרח למחיקת הבקשה ליישוב סכסוך, ובית המשפט עשוי להמשיך לדון בה במקביל לבירור ההורות.

לתשומת ליבכם, סבים של קטין רשאים להגיש בקשה ליישוב סכסוך בינם לבין הוריו של הקטין, בעניין קביעת הקשר שבין הסבים לבין הקטין.

החוק אינו חל במקרים הבאים:

1. תובענה שבין בני זוג לשעבר או ידועים בציבור;
2. בקשה לאישור הסכם, ערעור ובקשת רשות ערעור;
3. תובענה בענייני ירושה;
4. תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991;
5. הליכים לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, ובהליכים שבהם המדינה היא צד לסכסוך המשפחתי לרבות בתביעות אבהות.
6. בשנה שקדמה להגשת התובענה הוגשה כבר בקשה ליישוב סכסוך בין אותם צדדים, ובלבד שחלפו התקופות המנויות בסעיף 3ה לחוק.

במקרים אלו לא יתקיים הליך החובה המוקדם של הבקשה ליישוב סכסוך. ואולם, העדר החובה אינו גורע מסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה או בתי הדין הדתיים, להפנות את הצדדים בהסכמה ליחידת הסיוע או לייעוץ או לגישור, כפי שהייתה עוד טרם כניסת החוק לתוקף.

הגשת בקשה לישוב סכסוך הינה הליך פשוט של הגשת טופס לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, והיא אינה כוללת טענות או עובדות בקשר לסכסוך או לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית. 

כאשר הוגשה בקשה ליישוב סכסוך יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מהו"ת – מידע, היכרות ותיאום, או למספר פגישות קטן יותר, בהתאם להחלטת עובדי יחידת הסיוע.  הפגישה הראשונה נועדה על מנת להכיר את הצדדים צורכיהם ולהבין את אופי הסכסוך על מנת לבחון דרכים לישוב הסכסוך בהסכמה.

האם ניתן להיעזר בשירותיו של עורך דין ולקבל ייעוץ משפטי תוך כדי ההליך?

בקשה ליישוב סכסוך יכולה להיות מוגשת לערכאה שיפוטית בידי מבקש או בא כוחו, אך לפגישה הראשונה מתייצבים הצדדים לבדם ללא ליווי עורך דין, וזאת משום שפגישה זו מיועדת להיכרות הצדדים, להערכת הסכסוך וכדי לבחון דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה. יצויין כי בפגישה זו לא ייעשה ניסיון ליישוב הסכסוך המשפטי, למעט ניסיון להגיע להסכמה בעניין הסדרים זמניים, אך רק אם הצדדים מעוניינים בכך ולאחר שניתנה להם הזדמנות להתייעץ עם באי כוחם בעניין.

ככל וייקבעו פגישות נוספות בהמשך אשר נועדו לנסות לסייע לצדדים ליישב את הסכסוך המשפטי ביניהם, רשאים הצדדים לצרף לפגישות אלו את באי כוחם.

חשוב לדעת! כי יחידות הסיוע מחויבות לתת לצדדים הזדמנות להיוועץ בבאי כוחם, לפני שיקבלו על עצמם כל התחייבות משפטית, לרבות בעניין הסדרים זמניים, המשך יישוב הסכסוך בהסכמה וניסוח הסכם.

אפשרות נוספת הקיימת לצדדים היא להסכים על רצונם לקיים "גירושין בשיתוף פעולה"–משא ומתן בו כל אחד מהצדדים יכול להיות מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם יש צורך. יצויין כי, ככל והמשא ומתן ייכשל, אותם עורכי הדין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם.

מה כוללות פגישות המהו"ת?

1. מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות;
2. מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו, לרבות ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, בקהילה ובמגזר הפרטי;
3. היכרות עם הצדדים כדי להעריך יחד עמם את צורכיהם ואת רצונותיהם, ולעניין ילדיהם – טובתם, רצונותיהם וזכויותיהם בעניינים הנוגעים אליהם, לסייע להם לבחון דרכים ושירותים שעשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולהתמודדות עם השפעות הסכסוך ולתאם עמם תכנית מתאימה להמשך התהליך;
4. קביעת הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות או החזקות ילדים וסדרי קשר או מתן המלצה לצדדים ולגורם שאליו הם יופנו להמשך הליך יישוב הסכסוך, לדאוג לקביעת הסדרים בעניינים אלה בהסכמה.

דינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט – כלומר ישנה חובה להתייצב ויהיה ניתן להטיל הוצאות על הצד שלא התייצב.

יודגש כי במידה ונבצר מאחד מהצדדים להשתתף בפגישות המהו"ת בתוך התקופה שנועדה לכך בשל סיבה מוצדקת כגון אבל, מחלה או מחלה של בן משפחה מדרגה ראשונה, הערכאה השיפוטית רשאית להאריך את תקופת עיכוב ההליכים.

כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב-15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית.

עובדי יחידת הסיוע רשאים להיפגש עם הצדדים ביחד או לחוד, והם רשאים להזמין לפגישה כל אדם שנוכחותו יכולה לסייע לפתרון הסכסוך ובלבד שהצדדים הסכימו לנוכחותו.

בתום פגישת המהו"ת האחרונה, ועל בסיס היכרות יחידת הסיוע עם הצדדים, תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם, כאמור בסעיף 3(ג)(3) לחוק, בדרך של ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, או טיפול משפחתי או זוגי, וכן במקרים מיוחדים רשאית יחידת הסיוע להציע לצדדים לסייע להם בעצמה ליישב את הסכסוך.

בתום עשרה ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה, יודיע כל אחד מהצדדים ליחידת הסיוע על החלטתו בעניין הליך יישוב סכסוך בהסכמה, אם הם מעוניינים להמשיך בהליך גישור חלופי ליישוב הסכסוך, בהתאם להמלצות יחידת הסיוע או באופן אחר, או אם אינם רוצים להמשיך בהליך של יישוב סכסוך.

אם הגיעו הצדדים להסכמה במהלך ההליך ליישוב הסכסוך, הם רשאים לפנות לבית המשפט למשפחה או בית הדין המוסמך על מנת לתת תוקף של פסק דין להסכם.

במקרה שההליך הסתיים ללא הסכמה והצדדים אינם מעוניינים בהמשך הליכי גישור חלופיים, רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגיש בתוך 15 יום מתום תקופת עיכוב ההליכים, תובענה לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין ולבחור האם התובענה תדון בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

אם הצד שהגיש את הבקשה לישוב סכסוך, אינו מגיש תביעה בתוך 15 ימים או שהגיש תובענה כאמור רק לגבי חלק מהעניינים שבסכסוך המשפחתי, רשאי הצד השני להגיש תביעה בעניינים שלא נתבעו, לבית המשפט או לבית הדין שלו סמכות לדון בעניינים אלה.

היות שיש חשיבות רבה לתקופת עיכוב ההליכים (הארכה או קיצור), לסעדים זמניים, לסעדים הדחופים ולשאלה מי הגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך, חשוב להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה בעניין זה.

אני עומדת לרשותכם בכל שאלה הנובעת מסקירת החוק במאמר זה, ובכלל.