תביעה לשלום בית

כאשר מתגלע משבר בין בני זוג, החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה קובע כי בטרם הגשת תביעות, צד המבקש להגיש תביעה כלשהי בקשר לסכסוך משפחתי, נדרש להגיש קודם לכן בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין.

מהי תביעה לשלום בית?

תביעה המוגשת על ידי גבר או אישה יהודים לבית הדין הרבני, כדי שיסייע לבני הזוג לחזור למערכת יחסים תקינה כבעל ואישה. התביעה מתבררת בין בן זוג המעוניין לשוב לחיים משותפים לבין בן זוג שאינו מעוניין בכך.

בתביעה מתבקש בית הדין להורות לצדדים לשוב לחיות כזוג נשוי (כולל חיי אישות), במטרה לנסות ולשקם את חיי הנישואין שלהם.

לבית הדין הרבני סמכות ייחודית לדון בתביעה לשלום בית, ויש לפנות לבית הדין הרבני שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים המשותף של בני הזוג או מקום מגוריהם המשותף האחרון.

ניתן להגיש את התביעה כהליך ביניים, גם לאחר שהחל ההליך בבית הדין הרבני, או כהליך ראשי.

במקרים מסוימים בית הדין יכול לפסוק שלום בית גם אם לא הוגשה תביעה או בקשה מתאימה.

תנאים מקדימים להגשת התביעה:

בני זוג יהודים שמתקיימים לגביהם כל התנאים הבאים:

• הם אזרחי ישראל או תושביה.
• בני הזוג אינם חיים חיי נישואין תקינים.
• אחד מבני הזוג מעוניין לשקם את חיי הנישואין (בעוד בן הזוג השני אינו מעוניין).

הגשת התביעה

• במידה והתביעה מוגשת כהליך ראשי:

1. יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או יחידת הסיוע שליד בתי הדין הרבני, לפני הגשת התביעה.
2. במקרה וההליך ביחידת הסיוע לא הסתיים בהצלחה, ניתן להגיש את התביעה לבית הדין.

• התביעה מוגשת כהליך ביניים – אין צורך להגיש בקשה ליישוב סכסוך.

ניתן להגיש תביעה לשלום בית גם אם החל הליך בבית המשפט לענייני משפחה.

• התביעה מוגשת באמצעות מסמך קצר בו מפרט התובע את הסיבות לשלום בית בין הצדדים. ניתן להגיש את התביעה גם על גבי טופס מוכן שנמצא בבית הדין הרבני.
• ההליך כרוך בתשלום אגרה.

הדיון בתביעה

לאחר הגשת התביעה בני הזוג יוזמנו לדיון בפני בית הדין.

במידה וקיים חשש כי אחד מבני הזוג עשוי להימלט מהארץ לקראת הדיון, בית הדין מוסמך להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ.

הדיון בתביעה נערך במעמד שני הצדדים ובדלתיים סגורות.

אם התביעה לשלום בית הוגשה במקביל לתביעת גירושין, לרוב יידון בית הדין בתביעות במאוחד.

לאחר שמיעת הצדדים בית הדין נותן פסק דין בו הוא יחליט אם התביעה מוצדקת. בפסק הדין יכול בית הדין להורות לצדדים לנסות לקיים שלום בית ביניהם.

ככל והתביעה התקבלה ובני הזוג חוזרים להתגורר יחד, האישה זכאית למזונות אישה ומדור.

במידה ואחד הצדדים מסרב לקיים את פסק הדין, הצד השני יוכל להגיש לבית הדין בקשה להכרזת הצד המתנגד כ"מורד/ת".

הכרזת צד כ"מורד/ת" יכולה להאיץ את התהליך המשפטי של הגירושין (שכן היא מספקת עילת גירושין). לא ניתן לאכוף הסכם או פסק דין לשלום בית, אך ניתן להטיל סנקציות על הצד המפר:

• כשהאישה מוכרזת כמורדת, הדבר עלול להביא לכך שיישללו ממנה מזונותיה וכתובתה.
• כשהגבר מוכרז כמורד, הוא עשוי להיות מחויב בתשלום כתובתה של האישה, מזונותיה וכפיית גט, בהתאם לבקשתה של האישה.

ערעור

ניתן להגיש ערעור על פסק דין לשלום בית לבית הדין הרבני הגדול, בין אם התביעה הוגשה בהליך ראשי ובין אם הוגשה כבקשה בהליך ביניים, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

הסכם שלום בית והסכם לגירושין

הסכם שלום בית יוגש על ידי בני הזוג יחדיו לבית הדין, מתוך כוונה לשקם את חיי הנישואין. ההסכם יכלול הסכמות בין בני הזוג בכל הקשור למחלוקות ביניהם, ובין היתר: נושאים הקשורים ליחסים עם בני המשפחה, עניינים פיננסיים, חינוך הילדים, ועוד.

כאשר מנסחים הסכם שלום בית, כדאי לכלול בתוכו גם סעיפים המתייחסים לפרידה ולגירושין. להסכם משולב יש יתרון לטווח הרחוק, מאחר והוא מונע מבני הזוג להגיש בעתיד תביעות גירושין, ומגבש הסכמות המקובלות על דעתם של בני הזוג בעת כישלון שלום הבית. 

ככל ובני הזוג הגיעו ביניהם להסכם שלום בית, יש לאשר את ההסכם בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה לצורך קבלת תוקף של פסק דין. עם זאת, כאשר אחד מהצדדים יוכיח כי לצד האחר לא היתה כוונה כנה להגיע לשלום בית, יהיה ניתן לבטל את ההסכם.

חשוב לדעת! תביעת שלום בית משמשת במקרים מסוימים כאסטרטגיה בידי אחד מהצדדים, המבקש להשיג יתרון בהליכים שונים נגד הצד השני.  

לעיתים השימוש בבקשה לשלום בית היא לצורך זירוז הליך הגירושין, מתוך ידיעה שאם אחד הצדדים לא יציית לפסק הדין המחייב שלום בית, אזי בית הדין יחייב את מתן הגט, לאחר שיקבע כי יש עילת גירושין.

לחילופין, מאחר ולא ניתן לכפות על אכיפת הסכם או פסק דין לשלום בית, מוגשת לעיתים התביעה לשלום בית במטרה לקבל צו למדור ספציפי אשר ימנע הפרעה של מגורי האישה בדירת המגורים המשותפת.

חשוב לדעת ולהבין את זכויותיכם מוקדם ככל הניתן. לשם כך מומלץ לקיים פגישת ייעוץ מקיפה עם עו"ד המתמחה בדיני משפחה. אני עומדת לרשותכם בכל שאלה הנובעת בעניין זה, ובכלל.