כתובה – הסכם טרום נישואין

מהי התחייבות הבעל כלפי אישתו ותביעת האישה בבית הדין הרבני?

הכתובה היא מסמך מהותי בטקס חתונה יהודית מסורתית, המהווה חוזה הדדי שעליו חותם רק הבעל, מאחר ועל פי ההלכה כשהבעל חותם הרי הוא חותם גם בשם אשתו.

באמצעות שטר הכתובה מתחייב הבעל כלפי אשתו בחיובים שונים, כגון: חיובי מדור, כסות, מזונות ועוד – מתייחסים לתקופת הנישואין.

האישה תוכל לתבוע את כתובתה בבית הדין הרבני, וזכאותה לכתובתה תיבדק על פי כללי ההלכה.

הכתובה מורכבת משלושה חלקים:

  1. עיקר כתובה – בחלק זה רושם הבעל לאשה סך של 200 זוז אם היא רווקה, מאה זוז אם היא גרושה או אלמנה. סכום זה נרשם אוטומטית בכל כתובה. כיום כמובן שמעריכים את הסכום בכסף מודרני.
  2. תוספת כתובה – לפני החופה חותם הבעל בנוכחות עדים על התחייבותו הכספית בכתובה וזהו הסכום אשר יחייב אותו בזמן גירושין.
  3. נדוניה – נכסים שהאישה מביאה לחיי הנישואין. הם נרשמים על שם הבעל וערכם מתועד בכתובה.  בחלק זה הבעל מחליט באשר לרכוש אשר מביאה עמה האישה לנישואיה. במידה שהבעל רוצה שהרכוש יעבור לבעלותו, ירשם הדבר בכתובה כנכסי צאן ברזל. במידה והבעל מבקש שהרכוש יישאר בבעלות האישה, יחשב הדבר כנכסי מלוג. את נכסי צאן ברזל תקבל האישה בזמן פקיעת הנישואין כערכם ביום הנישואין. אם ערכם עלה הבעל ירויח מכך.

כאשר בתי הדין הרבניים דנים בשאלת הכתובה, הדיון נסוב למעשה סביב תשלום עיקר הכתובה ותוספת הכתובה. מכאן, שאישה אשר מפסידה את כתובתה אינה מפסידה את הנדוניה שלה, שכן היא הייתה שייכת לה עוד לפני הנישואין.

מטרת הכתובה

  1. להבטיח את קשר הנישואין – בעל שרוצה לגרש את אשתו ללא עילת גירושין מוכחת, ידע שיצטרך לשלם לאשתו את כתובתה,  "שלא תהא קלה בעיניו להוציאה" כלומר הגירושין יעלו לבעל בסכום שהתחייב בכתובה.
  2. לדאוג לאלמנה – לדאוג לביטחונה הכלכלי של האישה לאחר פטירת בעלה. אלמנה תוכל לתבוע את כתובתה מעזבון בעלה.
  3. הבטחת עתיד הגרושה – להקל על האישה להתחתן שוב, "כדי שיהיו הכל קופצין עליה לישאנה" (תלמוד ירושלמי כתובות פ"ט ה"ז).

ייתכן כי במידה וסכום הכתובה גבוה במיוחד, לא וודאי שהאישה תקבל אותו. ישנם רבנים האומרים כי הבעל חייב לשלם את הסכום שחתם עליו, ולעומתם ישנם רבניים הסבורים כי יש להגביל את סכום הכתובה לסך של 120,000 ש"ח בלבד.

כיצד מחשבים כתובה 

במרבית המקרים הכתובה מחושבת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, בעוד שישנם רבנים אשר פוסקים את הסכום המקורי הכתוב בכתובה, אך פוסקים בנוסף פיצוי כספי לאישה.

משמעות הכתובה בגירושין

משמעות הכתובה משתנה בין הבעל לבין האישה:

  • כאשר אישה תובעת גירושין ללא עילת גירושין, אין היא יכולה לתבוע את כתובתה, אך אם עומדת לה עילת גירושין היא יכולה לתבוע אותה.
  • כאשר הבעל תובע גירושין ללא עילת גירושין – הוא מחויב בתשלום הכתובה, אך אם יש לו עילת גירושין – הוא יוכל לבקש פטור מתשלום הכתובה בטענה שהאישה היא זו שהפרה את ההסכם ביניהם.

ישנם מקרים בהם נכון לעמוד על תביעת הכתובה – ככל והרכוש המשותף של הצדדים אינו רב, אם אחד הצדדים ברח מהנישואין שלא בצדק או פירק את הנישואין לטובת "פרק ב'" – במקרים אלו בית הדין ייטה לפסוק את תשלומה המלא של הכתובה.

הכתובה היא אמצעי טקטי בהליך הגירושין, וכאשר בוחרים לעמוד על מימושה, לעיתים עמידה זו משפיעה באופן משמעותי על הליך הגירושין ועל התביעות השונות. תביעת הכתובה לעולם אינה מתנהלת כשלעצמה ותוצאותיה יהיו נגזרת של תביעת הגירושין או נגזרת של תביעת שלום בית.

האם אישה שיוזמת את הליך הגירושין ומגישה תביעת גירושין זכאית לכתובה ולתוספת כתובה?

ביום 10.7.2017 דן בית הדין הרבני האזורי בחיפה  בשאלה האם הגשת תביעת גירושין על ידי האישה שוללת את זכאותה לכתובה ותוספת כתובה (מספר הליך ‏897143/2). בית הדין סקר את ההלכה וקבע כי מקום בו האישה תובעת גירושין וסיבת הגירושין בגללה אין לה תוספת כתובה, אבל אם סיבת הגירושין הן כתוצאה ממעשיו של הבעל, יש לה תוספת כתובה גם אם היא זו שתבעה גירושין.

במקרה הנדון האישה הצליחה להוכיח שהגירושין באו מחמת בגידות הבעל, ולכן אין ספק שתביעתה מוצדקת ומגיע לה הכתובה.

בית הדין דן אף בשאלה – מה הדין כאשר אישה תובעת גירושין והבעל מסכים להתגרש ואין לקבוע מי מהם גורם את הגירושין, או כאשר האישה תובעת גירושין בטענות שונות ולא הוכיחה את טענותיה והבעל מסכים להתגרש – האם במקרים אלו יש לאישה תוספת כתובה?

בית הדין קבע בהתאם להלכה כי כל עוד ולא הכריזו על האישה כמורדת, אף על פי שהיא תובעת הגירושין, הואיל והבעל מסכים להתגרש חייב הבעל בתוספת כתובה גם כשאין לאישה טענות המספקות לחיוב בגט.

אני עומדת לרשותכם בכל שאלה הנובעת מעניין זה, ובכלל.

 

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter

מאמרים נוספים

תכתבו לי